פרצו לי לוואטסאפ: מה לעשות מיד ואיך מדווחים למוקד 119

השתלטו לכם על חשבון הוואטסאפ? זה קורה מהר ומלחיץ — אבל אם פועלים נכון ובמהירות, אפשר לצמצם נזק ולהחזיר את החשבון. ריכזנו כאן את הצעדים לפי הסדר: מה לעשות מיד, איך מדווחים למוקד 119 של מערך הסייבר, ומתי צריך גם תלונה במשטרה.

מה בעצם קרה

ברוב המקרים התוקף לא „פרץ“ טכנית אלא שכנע אתכם למסור קוד אימות שהגיע ב-SMS, או ששיתפתם מסך בשיחה. עם הקוד הוא רושם את מספרכם במכשיר שלו ומשתלט על החשבון. המטרה בהמשך: להתחזות אליכם מול אנשי הקשר ולבקש מהם כסף.

מה לעשות מיד — לפי הסדר

• הירשמו מחדש לוואטסאפ עם מספר הטלפון שלכם והזינו את קוד ה-SMS. עצם הכניסה מחדש מנתקת את התוקף מהחשבון.
• הפעילו „אימות דו-שלבי“ (PIN) בתוך וואטסאפ: „הגדרות → חשבון → אימות דו-שלבי“. כך גם אם הקוד ידלוף שוב, בלי ה-PIN אי אפשר להירשם.
• נתקו מכשירים מקושרים שלא אתם חיברתם: „הגדרות → מכשירים מקושרים“ → התנתקו מכולם.
• הזהירו את אנשי הקשר שהחשבון נפרץ ושלא יעבירו כסף בעקבות הודעה „מכם“.

חשיפה של בנק ותשלומים

אם במהלך ההונאה מסרתם פרטי כרטיס, הקראתם קוד בנק או ביצעתם העברה — פנו מיד לבנק ולחברת האשראי דרך הערוצים הרשמיים ובקשו הקפאת פעולות. הרחבנו על כך במדריך הבנקאות הניידת ובמדריך בטיחות התשלומים. כדאי גם לוודא שחשבון ה-Apple ID והמייל מוגנים — ראו מדריך אבטחת ה-Apple ID.

דיווח למוקד 119

דווחו על האירוע למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי — שירות חינמי הפועל מסביב לשעון לקבלת דיווחים על שיחות, הודעות ומקרי התחזות והשתלטות. הדיווח עוזר גם לכם וגם לאיתור מגמות הונאה.

מתי צריך גם משטרה

אם הועבר כסף, נגנבו פרטים פיננסיים או נעשה שימוש בזהותכם — הגישו תלונה גם למשטרת ישראל (חיוג 100 או תלונה מקוונת). שמרו צילומי מסך של ההודעות והשיחה — הם עוזרים בבירור.

איך למנוע את זה בפעם הבאה

הכלל הזהב: אף גורם רשמי לא יבקש שתקריאו קוד אימות או שתשתפו מסך. השאירו את ה-PIN של האימות הדו-שלבי פעיל, והכירו את התרגיל הנפוץ במדריך הונאת שיתוף המסך בוואטסאפ.

מקור: הנחיות מערך הסייבר הלאומי (מוקד 119).